בכל בוקר, לפני שקמים מהמיטה, יהודים רבים אומרים שתי מילים: "מודה אני". אני מודה. לא "אודה כשיהיה מושלם". פשוט: אני מודה, עכשיו, היום, כפי שאני.
להודות על המאבק?
זה נשמע מוזר להכיר תודה על תקופות קשות. איש לא רוצה לסבול. אבל הביטו לאחור על חייכם. הרגעים שהפכו אתכם לחזקים יותר, לחכמים יותר ולנדיבים יותר היו רק לעיתים רחוקות הרגעים הקלים. דווקא כשאנחנו שורדים, אנחנו פוגשים את הכוחות החבויים שלנו.
זורעים בדמעות
מזמור השיבה מבבל אומר: "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" (תהילים קכ"ו, ה'). החקלאי הזורע זרעים עדיין אינו רואה את היבול. הוא זורע בכל זאת, לפעמים תוך כדי בכי. השמחה מגיעה אחר כך, והיא צומחת מאותן דמעות.
שלוש שאלות למי ששרדו
- איזה כוח גיליתי בעצמי בזכות תקופה קשה?
- מי היה לצדי כשניסיתי לשרוד, והאם הודיתי לו?
- מה הייתי אומר לעצמי הצעיר, שעדיין נמצא בעיצומה של הסערה?
גאים בדרך שעברנו
להיות Babylon Survivor אין פירושו להתלונן. פירושו להכיר במסע ולהיות אסיר תודה על מה שהוא בנה בתוככם. חולצת הטי מבד הדנים של Babylon Survivor פשוטה, חזקה וגאה בדרך שעברה.